החלטה בתיק בש"א 10488/08

לפניי בקשה לפטור את המבקש מהפקדת עירבון בסך 20,000 ש"ח במסגרת ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתל - אביב יפו מיום 28/2/08 (כב' השופטת חנן ינון) שדחה את תובענתו של המבקש בעילת רשלנות נגד המשיב כמו גם את תובענתו לפיצויים מכוח העילה האמורה, תוך שחויב בהוצאות בגין ניהול ההליך ( להלן: "פסק הדין").

המבקש טוען כי הינו מובטל מזה שנתיים, ניסיונותיו החוזרים ונשנים למצוא מקום עבודה עלו בתוהו, אין לו חשבונות בנק פעילים, כספים או חסכונות מכל סוג. המבקש מוסיף כי באשר לנכס שהיו ברשותו ואשר היה משועבד לבנק מונה כונס נכסים לשם מימוש.

המבקש מוסיף וטוען כי כתוצאה ממצבו הכלכלי הוא מתגורר בבית אימו וסועד אותה, הוא מתקיים בצמצום ואינו נתמך על ידי אימו.

לטענת המבקש, אין באפשרותו לגייס את סכום העירבון מאת קרובי משפחה או חברים ודחיית הבקשה למעשה תמנע ממנו את יומו בבית המשפט.

המבקש מפנה להודעת הערעור וטוען כי סיכויי הערעור טובים מחמת שפסק הדין הוא מגמתי אינו מנומק, התעלם מראיות וקבע קביעות בלתי מבוססות שאינן מתיישבות עם כתבי הטענות, התצהירים והחקירות תוך התעלמות מהדין וההלכה הפסוקה, בין היתר, בעניין הפרת חובות האמון והזהירות המוגברות ביחסי בנק - לקוח.

לטענת המשיב, המבקש לא הוכיח העדר יכולת כלכלית, לא צורפו אמסכתאות לתמיכה בבקשה, ומכל מקום האסמכתאות שצורפו על ידו אינן עדכניות וכי הועלו על ידי המבקש בעניין מצבו הכלכלי טענות סותרות.

כמו כן טוען המשיב כי סיכויי הערעור אינם טובים מחמת שמבוקש להתערב בקביעת ממצא עובדתי בסיסי עליו נסמך רובו של הערעור. לטענת המשיב קביעות בית המשפט קמא מבוססות על שמיעת עדים, התרשמויות מעדויות, ומסקנותיו מעוגנות בראיות שהובאו לפניו.

המבקש בתשובתו חוזר על האמור בבקשה בדבר סיכויי הערעור הטובים, ומוסיף כי הונחה תשתית מספקת לצורך הוכחת העדר יכולת כלכלית להפקדת העירבון.

ההלכה בעניין הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט ולעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה (בש"א 1528/06 ורנר נ' הכנ"ר , לא פורסם):

"בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור".

הערבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור (בעניין ורנר, לעיל).

בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

עיינתי בבקשתו של המבקש על צרופותיה כמו גם תשובתו ומצאתי כי היא לא הונחה תשתית ראייתית מלאה בדבר מצבו הכלכלי. המבקש אמנם טען כי מצבו הכלכלי הוא קשה, אין לו כל הכנסות וכי הוא נאלץ לקיים את עצמו בקושי, אך לא פירט הלכה למעשה מהן הוצאותיו בפועל וכיצד הוא נושא בעלויות.

זאת ועוד, חרף העובדה כי הוגשה מטעמו תשובה וחרף העובדה כי הטענה הועלתה על ידי המשיב, להוציא אישורי ההתייצבות בלשכת התעסוקה לא צורפו על ידי המבקש אישורים מעודכנים והדבר עומד לו לרועץ. מצופה היה בהקשר זה שלכל הפחות יצורף אישור מעודכן בדבר מצבו הרפואי, תחת האישור הנושא את הכותרת "קצבת נכות - דחיה", משנת 2001.

אוסיף בהקשר זה כי לא התעלמתי מהאסמכתא בדבר מצבה הרפואי של אם המבקש, אך לצורך הכרעה בבקשה דנן ושעה שהמבקש טוען כי אינו סמוך על שולחנה, אין היא מעלה או מורידה.

יחד עם זאת, התרשמתי כי ככל הנראה לא ניתן לשלול שמצבו הכלכלי של המבקש הוא קשה ועל מנת שלא לסגור את דלתות בית המשפט בפניו, ראיתי לנכון לבוא לקראתו באופן חלקי ולפנים משורת הדין להפחית את סכום העירבון.

הבאתי בחשבון את סיכויי הערעור שאינם גבוהים מאחר ומדובר בהשגה בעיקר על קביעות עובדתיות בפסק הדין המבוססות על כתבי בין דין ושמיעת ראיות, אשר בית המשפט של הערעור אינו נוטה להתערב בהן.

סופו של דבר, המבקש יפקיד העירבון מופחת בסך של 10,000 ש"ח, תוך 30 יום.

לא יופקד העירבון יידחה הערעור ללא צורך בהחלטה נוספת.